כאמור, יותר מדי שנים הפגנו בשביל פלשתינאים. בסינמטק. בכיכרות. במחסומים. בגדר ההפרדה. די. חלאס. צריך לבצע סיבוב פרסה. כבר אמרנו שהפלשתינאים הם ילדים גדולים. שיסתדרו לבד. אם לא מתאים להם לחיות בצילו החשוך של החמאס, שיצאו לרחובות נגדו. אם הם רוצים שלום, שיצאו לרחובות בעדו. זה מסוכן? מאד. אבל יותר מסוכן וגם יותר מפחיד להפגין בטהרן. את שלנו עשינו. מעתה כיכר רבין תארח הפגנות בעד ישראל, למען עתיד ילדנו. בעד השמאל הלאומי. עם מאות דגלי כחול לבן וכרזות ש“הדרך הנכונה לישראל היא שמאלה וישר”. ואם זה יעזור גם לעתיד הפלשתינאים, תפאדל. ואם הם יחליטו להישאר כמו שהם היום, גם תפאדל. אבל מאחורי הגדר. כשישראל מחולקת, ושלמה.