אנחנו בטוחים שאזרחים שווי זכויות יסכימו להיות שווי חובות, כעיקרון, כדרך חיים, כביטוי ליושר אישי. אם לא כולם, לפחות רובם. אנחנו בטוחים שכבוד לאזרח, נאמנות לאזרח, דאגה לאזרח – תיענה על-ידי האזרח באותה מידה של נאמנות מצידו. לפחות על-ידי רובם. כמאמר הקלישאה – יחס גורר יחס. זה פשוט כמו שזה נשמע. ויהיו חריגים, אין ספק. לא נולדנו אתמול. אבל כשהנורמה בחברה תהיה – פראייר מי שלא משרת – על החריגים יצביעו באצבע.