כן. אם הוא ירצה. אם הוא לא ירצה להיות מפקד טנק הוא יוכל להיות מורה-חיילת, או צלם צבאי. ואם הוא יבחר לא ללבוש מדי זית – הוא יהיה חבר בארגון אזרחי, עם משמעת (לא כמו בצבא, תרגעו. כמו במשטרה או במכבי האש או בתיאטרון או בלהקת מחול), ולמפקדים שלו יקראו אחמד או מוחמד או לילה או שימעל‘ה ורבקהל‘ה. הארגון הגדול הזה יהיה בנוי כמו צבא ויטפל בחולים, בזקנים סיעודיים, נכים, מוגבלים. יהיו בו פלוגות שיעבדו עם נוער בסיכון ועם נוער שזקוק לחינוך מיוחד. תהיינה מחלקות שידאגו לשיפור פני העיר. מחלקות למלחמה בתאונות דרכים, למניעת אלימות בבתי ספר, למלחמה בסמים. יהיו בו פלוגות של מוגבלים בתנועה, נכים, בעלי בעיות שמיעה או עיוורים והם ישמשו כטלפנים, כתומכים טכניים, יסייעו לער“ן או לנשים במצוקה. בקיצור – נגמרו התירוצים. זה יהיה צבא עם אזרחי ויהיו בו חטיבות של ערבים ופלוגות של פציפיסטים יהודים. תהיה בו אוגדה אזרחית חרדית ולמנכ“ל שלו יקראו מוחמד או סרגיי או מנחם מנדל או עזיזה. בוגרי הארגון הזה יזכו למענקים כמו משוחררי צבא – בלימודים גבוהים, דיור, ומציאת עבודה. מי שלא ימצא את מקומו או בצבא או בארגון האזרחי הזה, מי שישתמט משירות של שלוש שנים למען העם והארץ – יאבד את זכויותיו וגם ישלח לכלא. עם קלון חובה בחוק. ככה מקימים חברת מופת.