למה השמאל אהבל? כי בשמאל יש שמאלנים. בשנות השישים שאלו את האלוף שמואל גורודיש למה השריון דפוק? הוא ענה – כי בטנקים יושבים שריונרים. תכניסו לשם צנחנים – תראו מה יהיה. כשלתוך שורות השמאל יכנסו פטריוטים ישראלים, עולים מרוסיה, צעירים דתיים, סטודנטים, פועלים, אנשים שגרים בבת-ים, שדרות, שלומי, אום אל-פחם וטבריה, רהט ושכונת התקווה – ולא רק משלושה רחובות הולנדיים במרכז תל-אביב – השמאל ישנה את פניו ל“שמאל הלאומי”. השמאל חלש עכשיו ושבע, מדולדל ומנומנם ולא פטריוט. זר לאינטרסים של מי שצריך אותו. חוץ מאליטות וחזירים אף אחד לא תומך בו. בטח לא המעמד הבינוני. זה לא שמאל – זה “סמול”. השמאל הלאומי חייב להצמיח עמוד שדרה אמיתי וחזק. לאומי, שפוי. מעשי. לא מתנשא ולא מתייהר, שמאל לאומי והומאני ואוהב אדם באשר הוא. ולאומי, אמרנו?