לא במקרה השמיץ מנחם בגין את “הקיבוצניקים המיליונרים עם בריכות השחייה הפרטיות”. כארכי תועמלן הוא היה חייב לזרוק רימון עשן. ממשלתו שזה עתה נבחרה בקולות בני עיירות הפיתוח, שפכה מיליונים בארץ התנ“ך על וילות מרווחות עם גגות אדומים וחצר צמודה ובריכה למי שרוצה. כדי לסתום את הפה למצביעי הליכוד החדשים בעיירות הפיתוח המוזנחות היא סיפקה להם מברשות ופחי סיד וצבע ל“מפעל שיקום השכונות”. הנה המספרים על קצה המזלג (ותירגעו, לא מדוח “בצלם” ולא מ“שלום עכשיו”. הכל לקוח מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומדוחות מבקר המדינה): המועצות המקומיות בשטחים מקבלות 65% יותר מאלה שבישראל, והמועצות האזוריות בשטחים, ששם מתגוררת רוב האוכלוסייה, 165% מאשר אחיותיהן החורגות בישראל. מה זה אומר בעברית? שבעוד שבהתנחלות מעלה אפרים משקיעה הממשלה 8,550 ₪ בכל מתנחל, בשדה בוקר, עושה הממשלה אצבע משולשת לבן-גוריון וחזונו ותורמת 1,710 ₪ לאזרח, וגם זה בקושי. עוד דוגמא? לא צריך. זה מספיק, זה ברור.