להיות אדון זה כמו להיות עבד – רק הפוך. לשלול זכויות מאדם אחר – זה כמו ששוללים לך, רק הפוך. לנצל, לשעבד, לדכא – זה אותו דבר, רק הפוך. טוב, יצאנו מחירות לעבדות. מאור לחושך. הילדים שלנו הבינו שיש אנשים ששווים יותר ואנשים שלא שווים כלום. כשגם הילדים שלהם הבינו את זה – הם התחילו לפוצץ לנו אוטובוסים באמצעות מטעני חבלה עם שעון ואחר-כך, שטופי שנאה, חלולי דעת ומוסר, התפוצצו עלינו לדעת, בגופם. במשך שלושים שנה לא נבנה אפילו מפעל תעשייתי אחד בשטחים. יותר נכון, לא נבנה לערבים. למה לנו – לא עדיף שיעבדו אצלנו? לפלשתינאים לא הייתה כלכלה, חינוך, מערכת בריאות – אפילו התווכחו איתם על עצם היותם פלשתינאים. גולדה, למשל, הודיעה לעולם שאין עם פלשתינאי וכל מיני מומחים ומזרחיסטים לעגו להגדרתם כעם. מאות אלפי פליטים שברחו משטחי ישראל ב-48‘ והתיישבו במחנות פליטים בגדה וברצועה – יכלו עכשיו לחזור סוף סוף לביקור במקום הולדתם – כעבדים של הבעלים החדשים. קורא יקר, אם קראת עד עכשיו ועדין לא ברור לך למה הכיבוש משחית – אתה יכול להפסיק. אתה כנראה ימני. שלום.