זו פעם ראשונה שאני פותח שיחה ובכלל כותב בפורמט ויקי כזה, כך שקרוב לוודאי שאעשה כאן שטויות שיפילו את האתר ואשמח אם אתוקן על כך, לטובתי ולטובת השאר.
מכל מקום, ההבדלה בין החרדים להם יש פטור, לבין המשתמטים, משונה בעיני. הרי כולם מקבלי "פטור". השאלה היא, האם הפרוצדורה החוקית היא זו שמשנה, או המהות. מהות ההשתמטות מהצבא היא התנהגות פרזיטית וחוסר נכונות לקחת בנטל הכללי. זו המהות הן של המשתמטים אליהם מכוון אל הטקסט, והן של החרדים הפטורים. אצל הערבים זה כמובן שונה, ואף אחד לא מצפה שיתגייסו לצבא, או חושב שזה יהיה רעיון טוב.
ובכלל, אני לא מבין מדוע יש להקדיש פרק שלם למשתמטים. המשתמטים אינם הבעיה העיקרית שלנו, וגם לא אחת הבעיות השוליות. אני חושב שיש כאן עיסוק בסימפטום של הבעיה במקום בבעיה עצמה. המשתמטים הם תופעה שולית ובלתי נמנעת שנובעת מכך שבעיקר מהנסיבות בהן המדינה מתקיימת, וכמובן מכך שיש אנשים אגואיסטים ומפונקים. למה השמאל הלאומי לא עוצר ושואל את עצמו, האם בכלל צריך את כל המתגייסים, בצבא בו יש חיל חינוך, תאטרון, קוסם ומאות מש"קי ממטרות? מה משמעות של צבא העם כשפחות מ-50% מהאוכלוסיה הכללית בגילאי הגיוס מתגייסת? והכי חשוב, כמה זה עולה לנו?
כל ועדה שבדקה את הנושא ב-40 השנים האחרונות קבעה שיש לקצר את שירות החובה ולהעביר נטל גדול יותר על חיילי הקבע. המסקנות מעולם לא התקבלו על ידי ראשי מערכת הביטחון, לרוב מסיבות פופוליסטיות (לדוגמא, ב-2006 קבעה ועדה שיש להתחיל בתהליך קיצור שירות החובה, החלטה שהתקבלה ובוטלה אחרי מלחמת לבנון השנייה, כאילו היה קשר בין השניים). מעבר לכך, אף אחד לא נותן את הדעת לביזבוז הבלתי נסבל של כספי משלמי המיסים. כל מש"קי הממטרות למינהם, כל הג'ובניקים הלא מועילים, אפילו מש"קיות חינוך - כולם מוחזקים בתפקיד לא הכרחי בכח, תוך כדי פגיעה קשה בחירותם, כולם חיים על חשבון משלם המיסים - משכורת, מענק, פיקדון, מדים, אוכל, תחבורה ציבורית חשמל ומים (ע"פ הועדה האחרונה, חייל ממוצע עולה לצבא כ-2000 ש"ח בחודש), בזמן שהוא לא יכול לעבוד ולשלם מיסים, או לחילופין להגשים את עצמו בתחומים מסוימים. והמחיר שאנו משלמים על צבא העם לא מסתיים כאן - קרוב ל-30 חיילים מתאבדים בשנה, מספר גדול בהרבה מההרוגים בפעולות מבצעיות, ומספר שיכל לקטון משמעותית אילו לא היתה חובת הגיוס.
אף אחד לא עוצר וחושב למה הצבא משחרר בכזו קלות את המשתמטים? האם הוא באמת צריך אותם? האם אנחנו צריכים לממן להם שלוש שנים מיותרות ולא מועילות מכספי המיסים?
ואז כולם אומרים - שילכו לעשות שירות לאומי. כאילו הצבא קיים כדי לספק לנו מסגרת לתרום. ובכן, אין זה כך. הצבא קיים כדי להגן על אזרחי המדינה וזו מטרה קדושה. אבל הצבא לא קיים כדי לספק לנו מסגרת להתנדב, ומי שאין בו צורך בצבא, שלא יהיה בצבא. שילך לעבוד, וישלם "מס משתמט" גבוה יותר, ומהכסף הזה ניתן יהיה לתגמל כראוי את המשרתים בצבא, ולא רק עם תעודות בצבע כסף וזהב.
המשתמטים חיים על חשבוננו? לא יותר ממלצריות שמקבלות משכורת בשחור ולא תורמות למערכות הבריאות והחינוך הקורסות שלנו. לא יותר מיאפים עשירים שנוהגים ברכבי ארבע על ארבע מזהמים, בזבזניים, מסוכנים ולא נחוצים. לא יותר מאנשים שלא חתומים על כרטיס אד"י בימים בהם אנשים מתים בגלל מחסור באיברים או לחילופין לא תורמים דם.
אני לא בא להגן על המשתמטים. צריך להיות בעל אמות מידה מוסריות מאוד נמוכות בשביל לא להתגייס בזמן שכל אלו שמסביבך כן. אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה דווקא כשזה נוגע לצבא אנחנו נעמדים על הרגליים האחוריות? למה הצבא יותר קדוש ממד"א או מהמשטרה? האם זהו לא סממן של חברה חולה ומיליטריסטית?
אתם כותבים שמשום מה אנשים מתנהגים יפה מדי כלפי משתמטים. זה קצת מצחיק, כי אין הרבה אוכלוסיות שאוטובוסים כוסו בקמפיינים נגדם, שפרסומות קראו להם ישראלים לא אמיתיים ושמחזאים אמרו עליהם שהם אסורים במגע.
אני חושב שאת המשתמטים צריך לכלול תחת כל אותם אלו שהוציאו את עצמם מהחברה, שהחליטו לנתק את עצמם ולא לקחת חלק במאבק על ישראל דמוקרטית ויהודית. שם גם הייתי שם את היורדים מהארץ. ואת כל השאר. וכמובן שאני בעד הסרת הכינוי "חארות" ו"אסורים במגע". ואם גדי טאוב רוצה לבוא אלי לדירה ולצעוק עלי שאני מתרפס וילד קטן - הוא מוזמן. זה לא נשמע לי כמו נימוק מי יודע מה.